החשיבות שבפיתוח הרזרבה הקוגניטיבית

רוני ארז וטלי בירון 
צוות הפיתוח של שיטת בריינספא 

שארייתיות קוגניטיבית או בשמה הפופולארי יותר "הרזרבה הקוגניטיבית" שיש המבלבלים בינה לבין "רזרבה מוחית" הנו תחום מחקר ענף ופופולרי ביותר בעשור האחרון. מאמר חדש (2009) מאת ה"גורו" של התחום- דר' יעקב סטרן מאוניברסיטת קולומביה, ארה"ב, שימצא בכתב העת הנחשב Neuropsychologya סקר את הספרות הענפה שהתפתחה בנושא כמו גם השתכללות שיטות המחקר וניסוח השאלות המדעיות הרלוונטיות לתחום. 

המונח "שארתיות קוגניטיבית" (cognitive reserve) מתייחס להבדלים האינדוידואלים הקיימים בנוגע לפער שבין חמרת הנזק המוחי לביטויו הקליני. לדוגמא- מספר מחקרים הראו כי לפחות 25% מהמקרים של מבוגרים שעברו נתיחה לאחר המוות ונמצאה באופן ברור פתולוגיה של אלצהיימר, עברו לפני מותם מבחנים נוירופסיכולוגיים באופן שהראה כי הקוגניציה שלהם תקינה. (Ince 2001). כלומר אנו מזהים פער משמעותי בין הפתולוגיה הפיזית של המוח לבין התפקוד בפועל של האדם. 

ההסבר לכך כפי שניתן על ידי אנשי תיאורית הרזרבה הקוגניטיבית, מציע כי הבדלים אינדיווידואליים בפעילות הרשתית הנוירונלית המופעלים במסגרת המטלות הקוגניטיביות מאפשרת לאנשים מסוימים להתמודד טוב יותר עם נזק מוחי מאשר אחרים. ברמה התפקודית המשמעות הנה שבני אדם החיים באופן שונה המפעילים את מוחם באופן שונה יגיבו אחרת לפגיעה מוחית. מתברר יותר ויותר כי פעילויות קוגניטיביות וגופניות מאומצות מעודדות שחרור פקטורי פלסטיסטיות כגון BDNF, המעלים את העמידות בפני מוות תאי, ואף מעודדים נוירוגנזה- צמיחה מחדש של תאי עצב. (Van Praag, Shubert, Zhao & Gage, 2005; Lazarov et al., 2005; Stern Y, 2009) 

בעבר היה מקובל לחשוב שתהליך של יצירת נוירונים חדשים כחלק אינטגרלי ממערכת העצבים המרכזית, מתקיים אך ורק בשלבי התפתחות מח העובר. בעשור האחרון התבסס הגילוי שנוירונים חדשים נוצרים אצל יונקים גם בבגרות נוירונים המשתלבים פונקציונאלית באזורים מסוימים במוח . 

מה קובע את רמת השארתיות או הרזרבה הקוגניטיבית? 

ריבוי של גורמים מהם נתונים מולדים ונתונים המשתנים לאורך החיים. בין הנתונים המולדים ניתן לציין רמת משכל (גובה ה(IQ , הרקע הסוציו אקונומי אליו נולד האדם, ובין המשתנים לאורך החיים ניתן למנות את תחום העיסוק העיקרי של האדם, רמת ההשכלה, והרגלי הפנאי שלו. 

מחקרים רבים הראו כי משתנים אליו משפיעים על רמת הרזרבה הקוגניטיבית באופן שהנו בלתי תלוי זה בזה. מאמר מ 2005 סקר 22 מחקרים אודות הנושא שפורסמו עד 2004. 10 מתוך 15 הדגימו באופן משמעותי סטטיסטית את תפקידו ההגנתי של רמת החינוך; 9 מתוך 12 את זה של רמת וסוג העיסוק העיקרי (מקצוע); 2 מתוך 2 רמת איי קיו מולדת ו 6 מתוך 6 את זו של פעילות הפנאי. מה שמעיד על כך ששארתיות קוגניטיבית אינה קבועה. בכל זמן היא הנה התוצאה של קומבינציה הגירויים והחוויות בהן האדם מתנסה. 

המסקנה הנה כי ככל שאדם יפעיל את מירב הכישורים הקוגניטיביים שלו, ככל שיאתגר את מחשבתו במטלות שונות וחדשות, כך תגדל הרזרבה הקוגניטיבית שתוכל להגן עליו מפני פגעי הגיל, ההזדקנות של המוח ולעיתים אפילו פגיעות מוחיות חיצוניות. 

על בסיס הבנות אלה נבנתה שיטת בריינספא לפיתוח קוגניטיבי, המאפשרת מסגרת גירויים ואתגרים מגוונים למשתתפים, כאשר התהליך אינו רק תהליך של עצירת הנסיגה אלא תהליך של פיתוח והתקדמות שמטבעם מעוררים יתר מוטיבציה והתלהבות וכל זאת בכדי למנוע נסיגה העלולה להופיע עם הגיל.   

btn
השאירו פרטים וקבלו
24 שעות חינם
בתוכנה לאימון המוח!

btn

 
השאירו פרטים וקבלו 24 שעות התנסות חינם בתוכנה לאימון המוח!
שלח