השבחת הרזרבה המוחית : הבסיס לפעילות בבריינספא

השבחת הרזרבה המוחית : הבסיס לפעילות בבריינספא

מאת ד"ר דניאל גוטליב M.D., M.H.A 
מומחה לנירולוגיה ושיקום נירוגריאטרי 

בפרסום של הארגון הבינלאומי לאגודות מחלת אלצהיימר (ADI) שפורם בעיתון הרפואי היוקרתי LANCET בחודש דצמבר 2005 מוערך לראשונה שמספר החולים במחלה זו יוכפל מדי עשרים שנה. כיום סובלים ממנה כעשרים וארבע מליון אנשים בעולם, אולם מדי 7 שניות מאובחן מקרה חדש כך שכל שנה עולה מספרם בארבע וחצי מליון מקרים חדשים. למספרים אלו תהיה השפעה על החלטותיהם של קובעי מדיניות וספקי שירותי הבריאות שכן הטיפול בחולי אלצהיימר כרוך בהוצאות גדולות. 

מדובר במחלה של הגיל השלישי: כעשרה אחוז מבני שישים וחמש ומעלה יסבלו מהפרעות בזיכרון ותפקודים קוגניטיביים אחרים כתוצאה ממחלות ניווניות של המוח ובעיקר מחלת אלצהיימר, הגורם החשוב ביותר לשיטיון. שיעור הנפגעים עולה עם הגיל ובשנות השמונים מגיע לארבעים אחוז. כתוצאה מהשפעותיה ההרסניות בכל תחומי החיים, מחלת אלצהיימר היא הגורם החשוב ביותר לנכות קבועה בגיל המבוגר. החשש ממנה נובע מאיבוד הדרגתי של השליטה עצמית על כל מאפייני האישיות שגורם כבר בשלב מוקדם של המחלה לאבוד האוטונומיה העצמית ובשלב המתקדם להזדקקות לעזרה סיעודית בכל פעולות היום יום. 

על אף המאמץ הרב המושקע במחקר הרפואי במחלות אלו אין בידינו סמנים ביולוגים זמינים שיאתרו בשלב מוקדם את המועמדים לחלות בהן והסיכון קיים עבור כל גבר ואישה. לאחר שהמחלה מתפתחת קיימות היום מספר תרופות המאטות את קצב התקדמותה אבל טרם פותחו תרופות המרפאות אותה והחולים צפויים להתדרדר למצב סיעודי מנטאלי וגופני תוך מספר שנים. טיפול מרפא כזה לא נראה עדיין באופק ואם בכלל, פיתוחו יארך עוד שנים רבות. משום כך גוברת ההתעניינות במה שניתן לעשות כדי לצמצם את הסיכון לחלות במחלה וכדי להתמודד יותר טוב עם בעיותיה. 

תולדה חשובה מאוד של המחקר הענף סביב תפקוד המוח המזדקן ומחלת אלצהיימר הוא השינוי בגישה ליכולת ההתחדשות של המוח. אם פעם חשבו שתאי המוח חסרים יכולות להתחדש ושהחל מגיל שלושים נראה רק ירידה הדרגתית במספרם וביכולת התפקודית שלהם הרי היום השתנתה הגישה לשאלה זו. 

כבר מזמן היה ידוע שככל שמספקים לחיית מעבדה סביבה מגרה ומאתגרת היא מפתחת רקמת מוח פעילה יותר ושהבסיס לפעילות הזו הם הקשרים הנוצרים בין תאי המוח כתוצאה מהתנסות בחוויות חדשות, קשרים המבטאים למעשה את התשתית המבנית של הזיכרון הקבוע. כמו כן היה ידוע שההתנסות האישית של כל אחד מאיתנו יוצרת הבדלים במבנה התשתית המבנית לפעולת הזיכרון אצלנו. כך, מוזיקאים, ארכיטקטים או מתמטיקאים לא רק נולדים עם כישרונות טבעיים אלא גם מפתחים יכולות מנטאליות טיפוסיות להם. עוד היה ידוע שהתרגול של יכולות שונות לא חייב תמיד לכלול את ביצוען המעשי. מחקרי הדמיה של פעילות המוח באמצעות סמנים רדיואקטיביים העוקבים אחרי המתרחש בתוכו הראו כיצד נגן פסנתר או ספורטאי המדמיינים לעצמם את רצף הפעולות שעליהם לבצע מפעילים חלקים שלמים של המוח ומתרגלים אותו באופן כזה בהשקעה נמוכה יחסית של האנרגיה. לאחר שהחזרות האלו היו מגבשות זיכרונות טובים של הפעולה הם יכולים להוציא אותה לפועל בהצלחה גדולה. דומה הדבר לשחקן החוזר על הופעתו פעמים רהות לפני שיופיע לפני קהל. 

כיום, הצטברו עדויות מכיווני מחקר שונים לפיהן יש לתאי המוח יכולת התחדשות הן ברמת התא הבודד ובעיקר ברמת הקשרים שתאי מוח יוצרים ביניהם. באותה מידה מקובל לחשוב היום שאי שימוש ברשתות עצביות אלו מוביל להחלשות הקשרים הבין תאיים ולקושי בשליפת המידע הטמון בהם. במחקר שעקב אחרי נבדקים במשך עשרים שנה, מ1980 עד 2000, שפורסם בעיתון הרפואי היוקרתי NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE ב2003 מסכם ד"ר י. ורגזה מביה"ס לרפואה אלברט אינשטיין בניו-יורק שהסיכון לחלות במחלת אלצהיימר נמוך ב75% אצל אנשים הפעילים מבחינה מנטאלית ביחס לאנשים שאינם כאלו. משום כך , במקום להסתכל על מבנה המוח כקבוע מגיל מסוים ואילך, אנו מחפשים היום דרכים לנצל את היכולת הדינאמית שלו כדי להכין אותו לאתגר של חיים ארוכים עם איכות חיים. 

חשיבותה של הרזרבה המוחית הייתה ידועה כבר מזמן ושימשה כדי להסביר את המשך פעילותו של המוח גם בנוכחות נזק בחלקים ממנו (GRACEFULL DEGRADATION ). החידוש הוא בניסיון לשפר ולהשביח את הרזרבה המוחית הזו. בעשורים הראשונים לחיים מתבצע הניסיון הזה בצורה טבעית כאשר אנשים רוכשים את השכלתם. כבר מזמן היה ידוע שמחלת אלצהיימר שכיחה פחות בקרב בעלי השכלה גבוהה ביחס לבעלי השכלה בסיסית. במחקר שהשווה את אופן פעילותם של מבוגרים בעלי השלכה מרובת שנים (מעל 20 שנה) למבוגרים בעלי השכלה בסיסית יותר (11 שנות לימוד) שפורסם בעיתון האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה הדגים צוות חוקרים מהאוניברסיטה של טורונטו כיצד בעלי ההשכלה הרחבה משתמשי באונות המצחיות של מוחם כדי להתגבר על תקלות המתרחשות כתוצאה מהגיל בהפעלת מנגנוני הזיכרון הרגילים המופעלים על ידי האונות הרכתיות של המוח. 

ההיגיון מאחורי גישה זו פשוט: מאחר ותאי המוח מסוגלים להמשיך להתחדש וליצור קשרים חדשים גם בגיל המבוגר חשוב להמשיך להפעיל אותם בדרכים שונות ומגוונות כדי להשביח את הרזרבה המוחית העומדת לרשותנו במידה ונפגע מתוצאותיה ההרסניות של מחלה ניוונית כמו מחלת אלצהיימר. גישה זו גורסת שאין הבדל למעשה בין ה"שריר" המוחי ושריר אחר. ככל שנשתמש בו יותר כך נמשיך ליהנות ממנו לאורך זמן וככל שנמעיט לפתח אותו כך הוא יתנוון יותר מהר. למעשה ניתן אפילו להתייחס למוח כ"שריר" יעיל במיוחד שכן בניגוד לאברים אחרים בגופנו הוא אינו מתבלה בשימוש החוזר אלא רק הולך ומשתבח. 

בגיל הביניים, בואכה לגיל השלישי, הנטייה הרווחת מבחינה אינטלקטואלית היא לנוח על הישגי העבר ולהתבסס על רוטינות מנטאליות מתורגלות היטב. במצב כזה המוח אינו חשוף לשינויים ולא מתרחשת בו דינאמיקה של התחדשות והסיכון למחלת אלצהיימר גודל. 

הטענה של חוקרי המוח היום היא שעלינו לתקוף את מוחנו בגירויים חדשים ומאתגרים שיכריחו אותו לרענן את יכולת ההתחדשות שלו. החשיבות אינה על מהות התרגול אלא על עצם קיומו. לכאורה כל לימוד של חומר חדש ימלא את המטרה ויחשב למבורך ללא עוררין. למעשה במבנה החיים העמוס המקובל של היום מתעוררות שאלות של תועלת מול השקעה בדומה לאלו הקיימות בתחום התרגול הגופני: כיצד להשיג תוצאות הכי טובות בהשקעה של פרקי זמן ומאמץ אינטלקטואלי סבירים מבלי לשנות באופן משמעותי את אורח חיינו המקובל. איזה גישות ואילו תרגילים יובילו לתוצאות הטובות ביותר בתרגול המוח וכיצד נכין את עצמנו לקראת האתגר איכות החיים בגיל השלישי בצורה המהנה ביותר שתעודד אותנו להפנים והתמיד בה לאורך זמן. במחקר חדש של ד"ר ג. סמל מביה"ס לרפואה באוניברסיטה של לוס אנג'לס בקליפורניה, המוצג באספה השנתית של האגוד האמריקאי לנוירופסיכופרמקולוגיה , בחודש דצמבר 2005, מובאות לראשונה הוכחות מחקריות המראות כיצד תרגול משולב של 14 יום הכולל תרגול של הזיכרון, דיאטה מתאימה, אימון גופני והורדת מתחים מסוגלים לשפר את הפעילות המוחית המודגמת באמצעות חומרים רדיואקטיבים ואת תוצאות המבחנים הפסיכולוגים. 

חשוב על כן להוסיף ששיפור התפקוד האינטלקטואלי לקראת הגיל השלישי אינו מבוסס רק על תרגול מוחי והוא כולל מספר מרכיבים נוספים. התפקוד האינטלקטואלי מושפע מאוד מהתפקוד הרגשי. עודף מתח בחיי היום יום מפריע לשמור על הריכוז הדרוש כדי לאחסן או לשלוף מידע מהזיכרון . אצל חלק מהאוכלוסייה המעוניינת לשפר את תפקודה המנטאלי, לא מספיקה המודעות לכך ויש צורך ללמוד ולהטמיע טכניקות שונות להורדת מתחים. העיקרון של "גוף בריא בנפש בריאה" ממשיך לפעול גם בגיל הביניים ואפילו משטר התעמלות לא מאומץ של פעמיים בשובע מסוגל להוריד את הסיכון למחלת אלצהיימר בשישים אחוז. לתזונה ולפעילות הגופנית יש השפעה הדדית עם הפעילות האינטלקטואלית והרגשית וצריך ללמוד אותן וליישם את הלקחים האלו בחיי היום יום. 

בהיבט מציאותי יותר, מושפעת הפעילות האינטלקטואלית מקיומן של בעיות בריאות אחרות ותרופות שנעשה בהן שימוש ובמקרים הרלבנטיים אנשים צריכים ללמוד איך למזער השפעות שליליות כאלו. 

בהיבט טכנולוגי עדכני, אנו חיים בעולם של "התפוצצות המידע" וקיים צורך דחוף לרכוש ולתרגל את מיטב האמצעים הטכנולוגיים הקיימים לניהול המידע הזה, קביעת סדרי עדיפות בתוכו והעזרות באמצעים חיצוניים כדי להוריד מהעומס הרב המצטבר במחסני הזיכרון האנושי. 

באמצעות שילוב של כל המרכיבים האלו ובראש ובראשונה תרגול יעיל ומועיל של היכולת האינטלקטואלית שלנו לחדש ולרענן את פעילות המוח אפשר לבנות בסיס טוב להמשך חיים מוצלח. 

בסופו של דבר יש כאן גם מסר חינוכי: אם בילדותנו כפו עלינו שיטות שונות לשיפור הזיכרון הרי שבבגרותנו עוברת האחריות אלינו. בדיוק כשם שאנחנו אחראיים לתרגול הגופני שלנו כך זו האחריות שלנו לתרגל את מוחנו ולדאוג לתקינותו במחצית השנייה של חיינו. 

מבואות:
Global Prevalence of dementia. The Lancet. (366), 17.12.05. 
Leisure activities and the risk of dementia in the elderly. New England Journal of Medicine (348), 19.6.03. 
The relation between brain activity during memory tasks and years of education in young and older adults. Neuropsychology and aging19. 14.3.05. 
Elderly can improve memory by exercise brain and body. American congress of Neuropsychopharmacology December 2005.     

btn
השאירו פרטים וקבלו
24 שעות חינם
בתוכנה לאימון המוח!

btn

 
השאירו פרטים וקבלו 24 שעות התנסות חינם בתוכנה לאימון המוח!
שלח