טכניקות לשיפור הזיכרון

טכניקות לשיפור הזיכרון מקורן ביוון העתיקה, כאשר האנשים חשו בצורך לחפש שיטות לשימור מידע. עקב דלות באמצעים, האנשים נאלצו לשמר את מרבית הדברים בזיכרון וחיפשו דרכים שיסייעו להם לעשות זאת ביעילות. לפיכך היוונים הקדמונים פיתחו סדרה שלמה של שיטות זיכרון, חלקן אומצו מאוחר יותר על ידי חכמי המשנה והתלמוד.

לזיכרון שלושה שלבים: תפיסה, אחסון – קידוד ושליפה.
נגדיר את הזיכרון כיעיל ומוצלח כאשר תהליך השליפה יתבצע בקלות. אך לצורך כך חייבים לשפר את שני השלבים הקודמים: שלב התפיסה, ששיפורו מותנה בשיפור רמת הקשב והריכוז שלנו, בהם לא אעסוק במאמר זה, ושלב האחסון – הקידוד, האופן שבו אנו מאחסנים את פריטי הזיכרון.

זיכרון סמנטי וזיכרון אפיזודי
אנו מחזיקים בתודעתנו רבבות פריטי זיכרון, חלקם זיכרונות של ידע, מילים, שמות, עובדות, זיכרון זה קרוי זיכרון סמנטי, זיכרון של משמעות. זהו זיכרון אובייקטיבי, חלק מהידע שצברנו.
סוג אחר של זיכרונות שאנו שומרים, הוא זיכרונות של חוויות אישיות, זיכרון אפיזודי, זיכרון זה רוי בזיכרונות חושיים, צבעים, צורות, צלילים, ריחות וטעמים. זהו זיכרון סובייקטיבי, השמור באופן זה רק בתודעה הפרטית שלנו.
הרוב המוחלט של בני האדם זוכרים הרבה יותר טוב חוויות אישיות מפריטי ידע, ועל כן ברצוננו לזכור משהו סמנטי, עלינו להפוך אותו באופן מלאכותי לאפיזודי, את הידע הכללי עלינו להפוך לחוויה פרטית.

הקשרים
קשה מאד לזכור פריט זיכרון בודד ומנותק, זו הסיבה בעטיה כשאנו מטיילים בארץ זרה ומנסים לזכור את שם היעד אליו מועדות פננו, אנו צריכים לחזור ולשנן שם זה פעמים רבות. השם של היעד הנו בשפה זרה אותה איננו מבינים, לא מתקשר לשום זיכרון ישן שלנו.
מכאן שאם רוצים לזכור פריט זיכרון כלשהוא עלינו ליצור לו הקשר. לעיתים ההקשר טיבעי לדוגמא "הנרי השמיני, הוא אביה של אליזבת הראשונה" בהנחה שעל המלכה אליזבת הראשונה יש לנו ידע מסוים, הרי הקישור אליה יזכיר לנו את פריט הזיכרון החדש "הנרי השמיני". לעיתים אין הקשר טבעי ואז אנו יוצרים הקשר מלאכותי, לדוגמא אם ברצוני לזכור את שם האשרם שהקימו ישראלים בקוסטה ריקה "פצ'ה ממה" אקשר את הצליל לשמה של העיר העתיקה של האינקה בפרו "מאצ'ו פיצ'ו. כאשר קולגה לעבודה בדרום קוריאה אמרה לי את שמה "סון מי" הזכרתי לעצמי ששמה הינו היפוך של המרק היפני המפורסם "מי סו"

שרשור
לעיתים עלינו לזכור רשימת פריטים, כאמור זכירה של פריט בודד ומנותק מהקשר הנה מאמץ קוגניטיבי קשה, לפיכך אצור שרשור מלאכותי בין פריטי הזיכרון שיסייע בקידוד המידע.
לדוגמא, קיבלתי מאשתי משימה לקנות בסופר עגבניות, מפיות ואבקת כביסה. כדי לזכור אספר לעצמי שהעגבניות התפוצצו והכתימו את המפיות ולכן אני זקוק לאבקת כביסה בכדי לכבסן (למרות שמדובר היה במפיות נייר).

סיפור
הדרך היעילה לשרשר סידרה ארוכה של פריטי זיכרון היא באמצעות סיפור, רצוי שהסיפור יהיה אישי, כי אנו זוכרים תמיד הרבה יותר טוב אירועים שקרו לנו, יהיה עם עלילה אקטיבית וכמה שפחות הגיוני ושיגרתי.
לדוגמא, פריטי הזיכרון שעלינו לזכור הנם: שביל, יער, דואר, כפר, המולה, הפגנה, אפרוחים, תרנגול, מצנפת טבחים, מערוך, מנהל, פחד, ניידת משטרה. אחד הסיפורים שאוכל לספר לעצמי הוא כדלקמן: "הלכתי בשביל באמצע היער לכיוון בית הדואר שבמרכז הכפר, פתאום נתקלתי בהמולה, הפגנה של אפרוחים מונהגת ע"י  תרנגול החובש מצנפת טבחים ואוחז במערוך, מולו עמד מנהל הדואר אחוז פחד, עד שהגיעה ניידת משטרה ופיזרה את ההפגנה.


קטגוריות
שיטה כמעט אינטואיטיבית לקיבוץ פריטי הזיכרון עפ"י משפחות משותפות. לדוגמא ברשימת מילים שברצוני לזכור אני יכול להבחין בין בעלי חיים, צמחים, מאכלים וכל המילים המתחילות באות א'. אלו אמנם קטגוריות שאינן מאותו המין, אך עדיין יסייעו לי בזכירה, די שאזכור את הקטגוריות כדי שאזכר ברוב המילים שהצבתי תחת אותה קטגוריה.


השיטה המרחבית
שיטה זאת יעילה במיוחד, אם כי פחות אינטואיטיבית ומחייבת תרגול רב יותר.
גם שיטה זאת פותחה בזמן העתיק על ידי היוונים הקדמונים, לשיטה זאת למעלה אב ברור, המשורר סימונידאס בן המאה השישית לפני הספירה.
מסופר שסימונידאס הוזמן לדקלם משיריו באירוע חברתי בו השתתפו רבים משועי העיר, לאחר שסיים, נאמר לו ע"י אחד המשרתים ששני אנשים מחכים לו מחוץ לבית. סימונידאס יצא את הבית אך האנשים נעלמו, מאידך באותו רגע קרס גגו של הבית ומחץ את כל היושבים בו. העיר כולה נכנסה להלם ולמאמץ לנסות לזהות מי בדיוק היה בבית בשעה שקרס. סימונידאס הצליח לשחזר מזיכרונו את סדר הישיבה של כל הנוכחים ובכך גם לדעת מי היה בבית וגם לאפשר זיהוי של הגופות.
בעקבות אירוע טרגי זה פיתח סימונידאס את שיטתו המבוססת על הצבה של פריטי הזיכרון הנדרשים בפינות שונות של חלל מוכר, כמו הבית הפרטי שלנו. ובשעה שנדרשים לשליפה מעלים את תמונת החלל, שכאמור מוכר מאד, כולל הפריטים המוצבים באופן דימיוני בחלל.
וריאציה נוספת של שיטה זאת, הנה שיטת המסלול, הצבת פריטי הזיכרון הנדרשים לאורכו של מסלול הליכה או נסיעה אותו מבצעים באופן קבוע.
ההיגיון של שתי השיטות הנו שהיות וזכירה של החלל המוכר או של המסלול הקבוע, אינה מחייבת כל מאמץ קוגניטיבי, יש לדמיין את הפריטים לזיכרון כמוצבים בחלל או לאורך המסלול. היות והחלל או המסלול יצופו בקלות בתודעתנו, יחד עמם יצופו גם פריטי הזיכרון.
   

btn
השאירו פרטים וקבלו
24 שעות חינם
בתוכנה לאימון המוח!

btn

 
השאירו פרטים וקבלו 24 שעות התנסות חינם בתוכנה לאימון המוח!
שלח