אימון המוח

אימון מוחמאת אור אביב 

החל מאמצע המאה הקודמת, ועם גילוי האנטיביוטיקה ועליית המודעות להיגיינה, חלה עלייה משמעותית בתוחלת החיים הממוצעת, כלומר אנשים האריכו חיים והגיעו לגילאים מבוגרים יותר. לדוגמא, אם בסוף המאה ה-19 תוחלת החיים הממוצעת באזורים מפותחים בעולם עמדה על 50 שנה, באמצע המאה ה-20 היא כבר עמדה על 65 שנה. השפעה עצומה על העלייה בתוחלת החיים נובעת מהתפתחות הטכנולוגיה והיכולת להחזיק אדם חולה בעזרת מכשור רפואי. לפי נתונים משנת 2011 מארגון CIA  (Central Intelligence Agency) תוחלת החיים הממוצעת באזורים מפותחים הגיעה לשיא של בין 80 ל 90 שנה (קיים הבדל מגדרי) [1].

העלייה המשמעותית בתוחלת החיים יצרה מצב חדש, בו המין האנושי נאלץ להתמודד עם קשיים חדשים. אחד הקשיים המשמעותיים הוא הירידה בתפקוד המוח, ביכולות הקוגניטיביות וביכולת לנצל את המשאבים המוחיים הקיימים. נתונים אפידמיולוגים בספרות מראים כי השכיחות של מחלת השיטיון (כולל אלצהיימר) בארה"ב נעה בין 6%-10%, ואם לוקחים בחשבון ירידה קוגניטיבית קלה ומצבים קלים יותר הנתונים מוכפלים. 

קשיים קוגניטיביים וירידה קוגניטיבית הינם בעלי השפעה גדולה מאוד על אורך החיים ואיכות החיים של האדם שחש בשינויים ובירידה הקוגניטיבית, ובמקרים רבים גם למשפחתו וסביבתו הקרובה. במקרים הקיצוניים האדם מאבד את היכולת לעסוק בפעילויות יום יומיות ואף מוצא עצמו נזקק לתמיכה מלאה מהסביבה. במקרים הפחות קיצוניים האדם יכול לחוש בקשיים בעבודה, קשיים בתקשורת עם המשפחה והסביבה הקרובה וקשיים בניהול החיים באופן קוהרנטי. פעמים רבות קשיים קוגניטיביים מלווים בירידה בהערכה העצמית ובדימוי העצמי, ירידה בכוחות ההתמודדות וירידה במצב הרוח. 

לאור ההתפתחויות המוצגות לעיל, בשנים האחרונות ולצד המאמץ להתפתחות הטכנולוגית והקדמה, נעשה מאמץ לפיתוח אמצעים לשיפור איכות החיים ושיפור אורך החיים. אחת השיטות להתמודדות עם הירידה הקוגניטיבית והניסיון לשיפור איכות החיים הינו אימון המוח. אימון המוח הינו מושג רחב אשר מכיל בתוכו מספר אלמנטים בסיסיים. 

חשוב לציין כי המוח אינו שריר ועל כן לא ניתן להשוות את האימון המוחי לאימון רגיל של שרירי הגוף. שרירי הגוף בנויים מתאים גלילים מאורכים רבים הנקראים גם סיבי השריר, ובדרך שבה מסודרים הם יוצרים יחד את רקמות השריר. הסיבים יודעים להתכווץ ולהתארך וכך נבנים ומתרחבים. בניגוד לשריר, המוח בנוי מתאי עצב, אשר יוצרים בדרך תקשורת הדדית רשת ענפה של העברת מידע. העברת המידע במוח נעשית בצורה כימית וחשמלית, וככל שהמידע עובר בצורה יעילה יותר ברשת, כך היכולות הקוגניטיביות של האדם טובות יותר. באימון המוחי אנו עובדים על יצירת קשרים חדשים או ייעול של קשרים ישנים בתוך רשת התקשורת המוחית. על ידי התנסויות חדשות או חזרה והדהוד של התנסויות ישנות אנו יכולים לגרום לשחרור של חומרים כימיים במוח אשר בתורם גורמים לחיזוק קשרים ויצירת קשרים אשר מייעלים את מעבר המידע והתקשורת במוח.

כאשר מדברים על אימון המוח, בראש ובראשונה, מדברים על אימון היכולות הבסיסיות של המחשבה והקוגניציה. יכולות כמו קשב וריכוז, זיכרון, תפקוד ניהולי וראיה מרחבית מהוות את התפקודים הבסיסיים למהלך המחשבה התקין. יכולות בסיסיות אלו נבנות אחת על השנייה, כך שללא קשב וריכוז יהיה קשה מאוד לזכור וכך להביא לידי ביטוי את היכולות המרחביות  או התפקודים הניהוליים שלנו. כמו כן היכולות הללו מהוות בסיס ליכולות גבוהות יותר כמו פתרון בעיות וקבלת החלטות אשר משמשות את האדם בהתנהלות היום יומית. אימון היכולות הללו נעשה בעיקר על ידי תרגול המיומנויות הנ"ל כגון השמת אתגרים לזיכרון, תרגולי קשב וריכוז, תרגילים לתפקוד ניהולי והראיה המרחבית. לדוגמא תרגול זיכרון יכול להיות ניסיון לזכור כמות פריטים לטווח זמן מסוים ולאחר מכן לנסות לחזור עליהם. תרגול הקשב יכול להיות ניסיון לבצע פעולה מסוימת ובאותו זמן להיות ערני למשימה נוספת. בדרכים אלו של אימון המוח אנו בעיקר עובדים על חיזוק של קשרים ישנים אם כי נעשית גם עבודה של יצירת קשרים חדשים אך הינה פחות משמעותית.

אימון המוח יכול להתבצע גם על ידי פיתוח של אסטרטגיות לפיצוי על הירידה הקוגניטיבית. למשל מציאת דרכים יצירתיות לזכירה של פריטים, שימוש בכלים חיצוניים, יצירת אסוציאציות חדשות בין מושגים וחלקים משמעותיים. בדרך זו של פיתוח של אסטרטגיות פיצוי אנו עובדים בעיקר על יצירת קשרים חדשים ברשת המוחית וכן הרחבת היכולת בשימוש ברזרבות הקוגניטיביות המחיות, אלו בעצם היכולות המוחיות הקוגניטיביות שהאדם עדיין לא למד לנצל ולהשתמש בהם.

אימון המוח מתבצע כיום בדרכים רבות. פתרון תשבצים, סודוקו וחידות הינן דרכים נגישות לכל אדם וניתן למוצא אותן בעיתונים ובמגזינים ייעודיים. כמו כן בשנים האחרונות פותחו תוכנות ממוחשבות, העוסקות באימון ממוקד ליכולות הקוגניטיביות וניתן לגשת אליהן ברשת האינטרנט. עם התפתחות הטכנולוגיה האימון המוחי נעשה נגיש יותר ונוח יותר וניתן להתאמן כיום בכל מקום ומכל מקום אשר קיימת בו רשת מחשבים. קיימים מחקרים מהשנים האחרונות המראים על יעילות של אימון מוחי באוכלוסיות שונות, ניתן להתרשם ממחקר מטא אנליזה מקיף שמצביע על שיפור ויעילות של אימון המוח בקרב אוכלוסייה עם ירידה קוגניטיבית קלה [3].
 
מקורות:

 [1]  https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2102rank.html
 [2] Hendrie, H.C. (1998). Epidemiology of Dementia and Alzheimer's disease. journal of gareatric psychiatry. 6, 3-18.
[3] Belleville, S. (2008). Cognitive training for persons with mild cognitive impairment. International Psychogeriatric.20, 57-66.

רוצים לדעת איך לאמן את המוח בפעולות יום יומיות פשוטות? לחצו כאן  

יצירת קשר

btn